משרד עו"ד משה כאהן מתל אביב מתמחה בתחומי המשפט העסקי והמסחרי ומציע ללקוחותיו:

משרד עורכי דין משה כאהן

  • שירותים משפטיים איכותיים
  • פתרונות ייחודיים וישימים המותאמים באופן יחודי לצרכי הלקוח
  • ניסיון רב שנים, מסירות ומחויבות
  • שירות אישי, היענות מהירה ונגישות גבוהה
  • ניסיון בינלאומי נרחב

לרשימת תחומי ההתמחות שלנו - לחצו כאן

להמלצות לקוחות - לחצו כאן

למידע נוסף אודות המשרד - לחצו כאן

ליצירת קשר עם המשרד - לחצו כאן

עורכי הדין במשרד עו"ד משה כאהן, עומדים לרשותכם למתן שירותים משפטיים בתחומי המשפט העסקי והמסחרי ובייצוג בהליכים משפטיים ובתביעות מסחריות, בערכאות השונות. 

משרד משה כאהן-עורכי דין, משמש כמשרד הישראלי של Legal Netlink Alliance, רשת בינלאומית של למעלה מ-100 משרדי עורכי דין, הפרושים ברחבי הגלובוס והפועלים בערים מרכזיות בעולם. המשרדים החברים ברשת הינם משרדי עורכי דין מובילים הידועים כבעלי שם ורמה מקצועית גבוהה במדינותיהם והם בעלי נסיון רב בטיפול בצרכים הגוברים והולכים של לקוחות בינלאומיים. עוה"ד במשרדים החברים ברשת Legal Netlink Alliance יעניקו סיוע ושירותים משפטיים אפקטיביים, ברמה מקצועית גבוהה ובעלויות סבירות, בכל עת שיידרשו לכך. החברות ברשת Legal Netlink Alliance מאפשרת לנו להעניק שירותים מגוונים יותר ללקוחות אשר להם עסקים בחו"ל.

מאמרים שאולי יעניינו אותך:

מאמר מאת עו"ד משה כאהן

רקע
משבר הקורונה משפיע לרעה מבחינה כלכלית על רובם המכריע של העסקים במשק הישראלי. עסקים קטנים כגדולים ואף חברות ענק במשק, מגלים שהם חתומים על הסכמים בהם התקשרו בימים כתיקונם וכעת נראים כבלתי ניתנים ליישום, או לא הגיוניים, מבחינה עסקית וכלכלית. אם אכן יקיימו את אותם ההסכמים, ככתבם וכלשונם, הם עלולים עלול להביא הפסדים ענקיים ואולי אף לפשיטת רגל. האם ניתן להשתחרר מחוזים כאלו, עקב שינוי הנסיבות הקיצוני שהביא עלינו משבר הקורונה?

המצב הנורמטיבי
כידוע, הוראת הדין המתייחסת ספציפית למצבים כגון אלו, הינה "עילת הסיכול" בדיני חוזים המכונה גם "כוח עליון".
לתחולת עילת הסיכול, על פי סעיף 18 (א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: "חוק החוזים (תרופות)"), שלושה תנאים מצטברים:
התנאי הראשון:
הפרת החוזה הינה "תוצאה מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש".
התנאי השני:
המפר "לא יכול היה למנען" .
התנאי השלישי:
"קיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי-אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים"
עפ"י סעיף 18 הנ"ל, במקרה שמוכח שהתקיימו שלושת התנאים המצטברים לעיל, התוצאה היאכי: "לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים".זו התוצאה של השימוש הנכון והמוצלח בעילת הסיכול.

התנאי הראשון, שצריך להתקיים על פי סעיף 18 הנ"ל, על מנת שטענת הסיכול תתקבל, הינו שמדובר אכן באירוע בלתי צפוי, שהמתקשר בהסכם לא יכול היה לצפות אותו בעת חתימת ההסכם. לכאורה, משבר הקורונה הוא כזה.

ברם, הפסיקה צמצמה עד מאד את תחולתה של עילת הסיכול, בעיקר בשל אי התקיימות התנאי הראשון. כך לדוגמא, בתי המשפט בישראל לא הכירו בטענות של סיכול חוזה עקב מלחמות או אינתיפאדות וקבעו פעם אחר פעם, שבישראל, אירועים מסוג זה הינם דווקא אירועים צפויים. הפסיקה אף לא הכירה בפגעי טבע כגורמים המסכלים הסכמים לאספקה של תוצרת חקלאית.

כמעט בכל המקרים בהם ניסו צדדים להשתחרר מחיובים הסכמיים עקב קרות אירועים כלל ארציים, המהווים בדרך כלל "כוח עליון", בתי המשפט בישראל שללו את זכותם לכך.
כאמור לעיל, ברוב המקרים מדובר היה בשימוש באירועים ביטחוניים, דוגמת פרוץ מלחמה או אינתיפאדה, אשר יתכן ואכן צריך לצפות אותם במציאות הגיאופוליטית בו נמצאת מדינת ישראל.

לעומת זאת, משבר הקורונה נגרם עקב מגיפה עולמית, שפגעה במדינה. במהלך כל שנות קיום המדינה, לא היה תקדים לאירוע כזה אשר בעטיו, במשך כששה שבועות, רוב הפעילות העסקית בארץ, הייתה מושבתת. יתכן וניתן לומר כי מדובר במקרה זה שמדובר באירוע שלא ניתן היה לצפות אותו.

בעת כתיבת שורות אלו, איננו יודעים עדיין את היקף ההשפעות הכלכליות של אירוע זה וקשה לחזות האם בסופו של דבר יוכר בפסיקה כ"כוח עליון", אך בנקודת זמן זו, נראה שמדובר במגה אירוע ויתכן ובתי המשפט בישראל יכירו בכך.

התנאי השני שצריך להתקיים על פי סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות), על מנת שטענת הסיכול תתקבל, הינו שלא ניתן היה למנוע את הנסיבות הבלתי צפויות. אין ספק שתנאי זה התקיים במשבר הקורונה הנוכחי.

התנאי השלישי שצריך להתקיים על פי סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות), על מנת שטענת הסיכול תתקבל, הינו שינוי מהותי של הנסיבות, בעקבות האירוע, עד כדי כך שקיום ההסכם הפך ל"בלתי-אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו".

בכל מקרה ומקרה,יש לבדוק האם אכן לגבי ההסכם הספציפי שמבקשים להשתחרר ממנו, מדובר בנסיבות כאלו. ויובהר, המבט צריך להיות לטווח ארוך. האם בעקבות משבר הקורונה הפך קיום ההסכם לבלתי אפשרי או שונה באופן יסודי, לא רק לתקופת "הסגר" שבו היו מרבית העסקים בארץ סגורים, אלא גם בהסתכלות רחבה לאחר מכן ולטווח ארוך.
כמו כן, חשוב יהיה להוכיח במקרים כאלו, כי העובדה שקיום ההסכם הפך ל"בלתי-אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו, נובעת ישירות ממשבר הקורונה.

חשוב לזכור שהוראת סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות) הינה דיספוזיטיבית (ניתנת לשינוי בהסכמה) ובתי המשפט בדרך כלל יכבדו התניה שקבעו הצדדים בהסכם, לאי תחולת עילת הסיכול. מאידך, ניתן לטעון במקרים כאלו, שעמידתו הדווקנית של הצד השני על קיום ההסכם, על פי תנאיו המקוריים, למרות שינוי הנסיבות הבלתי צפוי שנובע מנסיבות "כוח עליון" והעובדה שקיום ההסכם הפך לבלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם, מהווה שימוש שלא בתום לב בזכות הנובעת מחוזה. (סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973), שכן הצד הטוען לקיום ההסכם, אינו מתחשב בפגיעה של הצד השני כתוצאה מאותן נסיבות של "כוח עליון".

סיכום
בשלב מוקדם זה, אין עדיין כל פסיקה מנחה של בתי המשפט בישראל, באשר לאפשרות ההכרה במשבר הקורונה, כמניח בסיס לטענת הסיכול בדיני חוזים.
למרות זאת, יש לשאוף להשתחרר מכל הסכם, אשר כתוצאה ישירה ממשבר הקורונה, אינו ניתן עוד ליישום או שיישומו הפך באופן קיצוני לבלתי הגיוני מבחינה כלכלית. ההסתכלות צריכה להיעשות לטווח הארוך ולא ספציפית לתקופת הסגר.

יש לבדוק בהסכם הספציפי שביטולו מתבקש, האם ישנו סעיף הקובע את אי תחולת עילת הסיכול. במידה וקיימת הוראה כזו בהסכם ולא ניתן להשתמש בעילת הסיכול, יתכן וניתן יהיה להשתמש בהוראת סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי).

לפני שמודיעים לצד שכנגד על ביטול ההסכם, יש לברר האם ניתן להציע לצד שכנגד תנאים אחרים, פחות טובים מבחינתו, אשר בהתקיימם ניתן יהיה מבחינתנו, לקיים את ההסכם.
יש לפעול במהירות. הפסיקה קבעה כי מי שממתין וישן על זכויותיו, או מחכה לראות מה ילד יום וכיצד יתפתחו העניינים, בטרם ינקוט בצעדים מכוח עילת הסיכול, לא יוכל להשתמש בזכות זו.

פירוק שותפות עסקית - דגשים חשובים

ליצירת קשר עם עו"ד משה כאהן נא להתקשר 03-6914775

       

על מעמדו וזכויותיו של "הבן הממשיך" בעסק המשפחתי
מאת עו"ד משה כאהן

בעסקים משפחתיים רבים, הנמצאים בתהליך של מעבר בין דורי, אחד מבני דור ההמשך המועסקים בעסק המשפחתי, נבחר או בוחר את עצמו, בהדרגה, לגורם המוביל את העסק קרי: "הבן הממשיך". גם אם יש עוד בני משפחה המועסקים בעסק, הרי שבהדרגה הופך "הבן הממשיך" למנהל בפועל למנכ"ל ולממשיך דרכו של המייסד בניהול העסק המשפחתי.

במרבית המקרים, מתברר כי הבן הממשיך הינו חרוץ מעין כמוהו ואף עולה על אביו, בכישרונותיו כמנהל. אט אט מתברר כי ככל שהבן הממשיך מקבל או נוטל לעצמו, יותר סמכויות, הוא מפעיל טכנולוגיות ושיטות חדשניות ומרחיב את היקף תחומי הפעילות של החברה המשפחתית. ככל שחולף הזמן מתברר שהוא גם מיישם בהצלחה שיטות ניהול מתקדמות המביאות את החברה המשפחתית להצלחה ולשגשוג.

בשלב זה, לעיתים קרובות, ההורים המתבגרים ,"בעידודו" של הבן הממשיך, מתרחקים אט אט מהניהול השוטף של העסק המשפחתי והבן הממשיך הופך בהדרגה למנהל הבלעדי בעסק המשפחתי ועל פיו יישק כל דבר. בפני כל אח או אחות של הבן הממשיך, המועסקים בעסק המשפחתי, תוצג הבחירה הקשה: להסכים לסמכותו הניהולית הטוטאלית של הבן הממשיך, או להיפלט החוצה מהעסק המשפחתי.

ואז, ביום בהיר אחד, יוזם הבן הממשיך שיחה רצינית עם הוריו. בשיחה זו, תוך שהוא סוקר בפניהם את הצלחותיו העסקיות ותרומתו האדירה להצלחת העסק, מועלית בפני ההורים דרישה חד משמעית מצד הבן הממשיך: להעביר לו זכויות בעלות בעסק ולעיתים אף את השליטה בו, כתמורה עבור עבודתו הקשה ורבת השנים ועל מנת שיאות להישאר בתפקידו. ישנן גם סיטואציות בהן הבן הממשיך דורש לעצמו את מלוא זכויות הבעלות בעסק המשפחתי.

בדרך כלל מנמק הבן הממשיך את דרישתו בנימוקים של ממש: הוא "הקריב" את כל הקריירה המקצועית שלו לטובת קידום העסק המשפחתי, הוא הבן היחיד "שעובד קשה" בעסק ואם היה בוחר בקריירה חילופית, מחוץ לעסק המשפחתי, הוא היה ודאי מצליח ומשתכר הרבה יותר.

בנקודה זו מרגישים ההורים שהם מצויים בדילמה של ממש. אם ייכנעו לדרישות הבן הממשיך, עלולה להיפתח חזית עכורה בינם לבין ילדיהם האחרים, הרואים גם הם את עצמם כיורשים לעתיד, של העסק המשפחתי. אם לא ייכנעו לדרישות הבן הממשיך, הלחץ עליהם מצידו יגבר, ואולי הוא אף יאיים לנטוש את ניהול העסק המשפחתי קרי: יאיים לשחוט את התרנגולת המשפחתית המטילה את ביצי הזהב. יש כאלו שאף יאיימו להקים עסק שיתחרה בעסק המשפחתי, אם לא יתקבלו דרישותיהם.

הניסיון מלמד ש"כניעה" ללא תנאי של ההורים, לדרישות הבן הממשיך לקבלת זכויות בעלות משמעותיות בעסק המשפחתי, עלולה להביא לשבר משפחתי חמור ובלתי ניתן לאיחוי, עד כדי ניתוק יחסים מוחלט, בין ההורים לבין ילדיהם האחרים והנכדים ובין הבן הממשיך ומשפחתו לשאר אחיו/אחיותיו ומשפחותיהם.

הגישה המקובלת עבור עסקים משפחתיים, גורסת שבעת ההעברה בין דורית, הבן הממשיך הופך למעין "נאמן" של שאר בני המשפחה בעסק המשפחתי. במעמדו זה, הוא מנהל את העסק המשפחתי עבור כל בני המשפחה. ככזה, הוא זכאי למשכורת ההולמת את כישוריו והישגיו (לעיתים קרובות, למעלה מהמשכורת המקובלת בשוק למנהלים בתפקידים מקבילים) ואף לבונוסים הולמים על הצלחותיו.

ברם, באשר לזכויות בעלות בעסק המשפחתי, גישה זו גורסת כי העסק המשפחתי הוא נכס כשאר נכסי המשפחה וכפי שאין למי מבני המשפחה זכויות יתר, בבעלות בנכסים הפרטיים של ההורים כגון" בבית המגורים של ההורים, כך הוא הדין גם לגבי הזכויות בנכס המכונה: "העסק המשפחתי". לפיכך, ע"פ גישה זו, הזכויות בעסק המשפחתי אמורות להישאר בידי המייסדים ולהתחלק בעתיד, לאחר אריכות ימיהם, על פי צוואותיהם, באופן שוויוני בין כל יורשיהם, והבן הממשיך בכלל זה, כאשר הבן הממשיך ימשיך לנהל את העסק המשפחתי לרווחת שאר בני המשפחה.

לפי גישה זו, יתכנו בהחלט מקרים חריגים, אשר בהם זכאי הבן הממשיך לזכויות בעלות בעסק המשפחתי. מקרים אלו מאופיינים בכך שפעילותו של הבן הממשיך בעסק המשפחתי הייתה יותר בעלת סממנים של "שותף" , מאשר של עובד גרידא. מדובר למשל במקרים של השקעת כספים מצידו של הבן הממשיך בעסק המשפחתי, או הבאת משאבים מיוחדים אחרים כגון: פטנט או זכות עסקית אחרת. במקרים כאלו אכן יהיה מקום להקצאת זכויות בעלות בעסק המשפחתי לבן הממשיך וכתוצאה מכך לחלוקה לא שוויונית של הזכויות בו, בין הבן הממשיך ואחיו.
כדי למנוע מראש, חיכוכים ומחלוקות פנים משפחתיות בנושאים אלו, בין בני המשפחה לבין הבן הממשיך, חשוב מאוד להגדיר ציפיות זמן רב מראש, ועוד הרבה זמן קודם למינויו של הבן הממשיך כמנהל העסק המשפחתי.

מומלץ להתחיל מוקדם ככל האפשר בהפעלת דירקטוריון משפחתי שיפקח על התנהלות העסק המשפחתי וניהולו השוטף בידי הבן הממשיך. הפעלת דירקטוריון כזה, שבו יכהנו בני משפחה, ולצידם אף אנשי מקצוע מבחוץ, עשויה לקבע מראש את העובדה שהבן הממשיך הוא אכן נאמן של שאר בני המשפחה בניהול העסק המשפחתי. דירקטוריון כאמור אף יקפיד על שקיפות בניהול העסק המשפחתי ע"י הבן הממשיך ויאפשר העברת מידע רלבנטי אודות מצבו של העסק המשפחתי לשאר בני המשפחה.

בצד מניעת תלות מוחלטת של המשפחה בניהול העסק ע"י הבן הממשיך, יאפשר הדירקטוריון המשפחתי מעורבות של כל בני המשפחה לרבות היורשים לעתיד של העסק המשפחתי, בקביעת המדיניות העסקית ובניית מערכת יחסים טובה בין הבן הממשיך לשאר בני המשפחה תוך הקפדה על תגמול נאות לבן הממשיך בגין עבודתו והצלחותיו.
כך ניתן יהיה למנוע מראש סכסוכים חריפים בין בני המשפחה, בסוגיית זכויותיו של הבן הממשיך בעסק המשפחתי.

עו"ד משה כאהן מתמחה בתחומי המשפט העסקי לרבות בעסקים משפחתיים.
לא ניתן להרחיב מספיק, על החשיבות הרבה שבקבלת ייעוץ מקצועי למניעת או לפתרון סכסוכים בעסק המשפחתי.
עסק משפחתי נבדל מעסק מסחרי רגיל, משום שהוא מנוהל על ידי בני המשפחה ומלבד שיקולים עסקיים טהורים, מעורבים בניהולו גם שיקולים רגשיים ומשפחתיים.

איך למנוע סכסוכים בעסק משפחתי? צפה עכשיו



ייעוץ לעסקים משפחתיים - איך זה עובד?

עו"ד משה כאהן מספק ייעוץ לעסקים משפחתיים, לבעלי העסק ולבני המשפחה האחרים, בכל הקשור לניהול היחסים בעסק המשפחתי ובין בני המשפחה . לעו"ד כאהן נסיון רב שנים בטיפול ובייצוג בסכסוכים בעסק המשפחתי והוא משמש כמרכז האקדמי ומרצה, בקורס "עסקים ומשפחה" באוניברסיטת בר אילן.

ליצירת קשר עם עו"ד משה כאהן נא להתקשר 03-6914775

צפה עכשיו:

איך מבצעים העברה בין דורית בעסק המשפחתי - עו"ד משה כאהן

מהם הקונפליקטים הקלאסיים בעסק משפחתי?

חשיבותו של הסכם משפחתי בעסק משפחתי

 

 

 

           


ביקורות הרשות להגנת הפרטיות: "מה ניתן לעשות?"
מאת: עו"ד משה כאהן ועו"ד שמואל חדאד

אנו נמצאים בפתחו של העשור השלישי של המאה ה-21 והמהפכה הדיגיטאלית בעיצומה. גופים רבים אוספים עלינו מידע לצרכים שונים, ואוגרים אותו במאגרי מידע אלקטרוניים ברחבי העולם. הגברת השימוש והתלות שלנו באמצעים ממוחשבים הופכת אותנו לפגיעים יותר להתקפות סייבר עויינות, וגובר החשש כי המידע שלנו ינוצל לרעה או למטרות שאיננו מעוניינים בהן.

בשנת 2018 חלה תמורה באיחוד האירופי עם השפעה גלובאלית, והמחוקק האירופאי העלה את הסטנדרט המשפטי והרגולטורי בכל מה שקשור להגנת הפרטיות ואבטחת המידע של אזרחים אירופאיים (GDPR).

מדינת ישראל לא נשארה מאחור, והרגולטור הישראלי התקין אתתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017. תקנות אלו קבעו סטנדרט חדש בכל הנוגע לחובה של ארגוניםלאבטחת מידע. התקנות החדשות נכנסו לתוקף באמצע שנת 2018 והן חלות, בין היתר, על עסקים וחברות שבבעלותם מאגרי מידע ממוחשבים המכילים מידע אודות בני אדם (צרכנים, לקוחות, עובדים, מטופלים וכו').

בשנת 2018, הרשות להגנת הפרטיות (לשעבר הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע או רמו"ט), הקימה זרוע אכיפה חדש בשם "מערך אכיפה - פיקוח רוחב". מטרת זרוע אכיפה זה היא להגביר את המודעות במשק להוראות החוק והתקנות, ולאתר כשלים נפוצים במגזרים שונים של המשק הדורשים הנחיות מיוחדות.

במסגרת הפעילות של מערך האכיפה - פיקוח רוחב, הרשות להגנת הפרטיות בוחרת מגזר מסוים, ופונה באופן יזום לגופים שונים באותו המגזר בדרישה להשיב על שאלון ביקורת. הגופים הנבחרים באותו המגזר נדרשים לספק נתונים שונים, שיבחנו את מידת הציות שלהם להוראות החוק והתקנות.

בדרך כלל, שאלון הביקורת מחולק לכמה פרקים מרכזיים:

1. בקרה ארגונית וממשל תאגידי – מטרת שאלות אלו היא לדעת האם הארגון מקיים את חובותיו ביחס למנגנונים השונים בתוך הארגון האחראים לאבטחת מידעוכן האם הארגון הטמיע נהלי אבטחת מידע בארגון.

2. ניהול מאגרי המידע – מטרת שאלות אלו היא בעיקר לדעת האם הארגון מקיים את חובותיו כלפי האנשים שהמידע שלהם מצוי במאגרים שלו, והאם הארגון משתמש במידע זה באופן חוקי, ובהתאם להסכמות שהתקבלו מאנשים אלו. בין היתר, על בעל מאגר מידע לקבל את הסכמת האנשים שהמידע שלהם מצוי במאגרי המידע של הארגון באשר לשימושים שהארגון עושה במידע זה. בדרך כלל (עם כמה חריגים), על בעל מאגר מידע גם לאפשר לאנשים שהמידע שלהם מצוי במאגרי המידע של הארגון לעיין במידע זה, לתקנו ו/או לעדכנו.

3. אבטחת מידע במאגרים – מטרת שאלות אלו היא לדעת האם הארגון מקיים את חובותיו לאבטחת המידע שבמאגרי המידע שלו בהתאם לסטנדרט שנקבע בתקנות אבטחת המידע. ישנן רמות שונות של אבטחת מידע. רמת אבטחת המידע הנדרשת נקבעת על בסיס מספר פרמטרים, וחובות האבטחה משתנות בהתאם.

4. עיבוד מידע אישי במיקור חוץ – מטרת שאלות אלו היא לדעת האם ארגון המתקשר עם גורם חיצוני לצורך קבלת שרות הכרוך במתן גישה למאגר מידע או הכרוך בהעברת קבצים ממאגר המידע אל הגורם החיצוני, פעל בהתאם להנחית רשם מאגרי מידע מס' 2/2011. בהתאם להנחיה הנ"ל, על ארגון המבקש לקבל שירותים מנותן שירותים לבחון את כדאיות קבלת השירותים מאותו נותן השירותים. בין היתר, על הארגון להתחשב בהיקף וסוג המידע שנותן השירותים יקבל לצורך הספקת השירותים, המוניטין של נותן השירותים והניסיון המקצועי שלו. בהתאם להנחיה כאמור, ככל שהמידע המועבר לנותן השירותים רגיש יותר, יש לנקוט במשנה זהירות בבחירת נותן השירותים. כמו כן, בהתאם להנחיה כאמור ולתקנות, יש להתקשר עם נותן השירותים בהסכם לאבטחת מידע, המסדיר את חובותיו של נותן השירותים לאבטחת המידע של הארגון.

מערך המחשוב שלכם הינו נכס אסטרטגי ראשון במעלה. בניית מערך אבטחת מידע כנדרש על פי החוק והתקנות לא רק שתסייע להגנת הפרטיות של האנשים שהמידע שלהם מצוי במאגרים שלכם, אלא גם בהגנה על הסודות המסחריים שלכם. כמו כן, עמידה בדרישות החוק והתקנות עשויה לייעל את הארגון שלכם ואת הדרך שבה אתם מנהלים מידע ממחושב.

הרשות להגנת הפרטיות עלול לבחור במגזר שלכם כמגזר שבו תיערך הביקורת הבאה, ובארגון שלכם כמושא מחקר פרטני. מומלץ להיערך בהקדם ולוודא כי הארגון שלכם עומד בדרישות של החוק והתקנות.

משרדנו עוסק במתן ייעוץ משפטי בתחום הגנת הפרטיות. נשמח לעמוד לרשותכם על מנת לסייע לכם לעמוד בחובותיכם כבעלים של מאגרי מידע.

למידע נוסף ויצירת קשר - לחץ כאן



"על חברים ועסקים" - שותפות עסקית בין חברים
מאת: עו"ד משה כאהן

צפה כעת - "כיצד נמנע מסכסוך שותפים?":



•   מתכוון לפתוח מיזם עם חברים?
•   שמעת שזה לא מומלץ ואתה רוצה להבין מדוע?
•   מחפש עורך דין המתמחה בעריכת הסכמי שותפות?

משרדנו מתמחה בניסוח הסכמי שותפים בעסקים ובחברות. במקרה של שותפות עסקית בין חברים, ישנה חשיבות עליונה לניסוח הסכם כהלכה, לצמצום אפשרות של סכסוכים עתידיים. הסכם שותפים טוב נועד לספק לך הגנה מפני הפרות עתידיות ולהגן על זכויותיך. אם כבר מקימים עסק עם חברים, כדאי לעגן זאת בהסכם ברור ושקוף לכל הצדדים.


מומלץ או לא?

כידוע, עסקים רבים צומחים על רקע חברות אישית (לעיתים רבת שנים), בין השותפים. להקמת מיזם עסקי משותף המבוסס על חברות אישית בין שותפים, קיימים יתרונות. למרות זאת, רבים הם הטוענים כי "אין לעשות עסקים עם חברים" ומנבאים כי בסופו של דבר "לא יהיו עסקים ולא יהיו חברים".

האם יש אמת באמירה המפורסמת "אין לעשות עסקים עם חברים"?

התשובה האמיתית שלי, המבוססת על שנים רבות של ניסיון, הינה כי יש מידה רבה של אמת באימרה. יחסים עסקיים מזמנים לנו דילמות וקונפליקטים מורכבים, שאינם קיימים ביחסי חברות. לפיכך, הייתי מסייג את האמירה הזאת ש"אין לעשות עסקים עם חברים" ומסתפק באמירה כי יש סיכון רב בהקמת עסק ביחד עם חבר או חברים והסיכון הוא בעיקר לגבי המשך החברות.

חשוב לזכור ששותף במיזם עסקי משותף צריך לשקול לעיתים קרובות שיקולים עסקיים העומדים בסתירה לעקרונות החברות, דבר שיכול לסכן בסופו של דבר את החברות.

למשל: מקרה שבו השותף-החבר, מבקש כי נצרף את גיסו כעובד בחברה ואני השותף השני שהוא גם חבר, מסרב, כי אני יודע שגיסו לא מתאים לחברה ולמעשה לא מתאים לשום עסק. זה יכול להביא את השותף שלי לקונפליקט משפחתי ועלול גם לפגוע בחברות וביחסי השופות שבינינו.

דוגמא נוספת: החבר השותף, נקלע למצוקה כספית ומבקש לקחת הלוואה מתוך הקופה של החברה המשותפת, דבר שלבטח יפגע בתזרים המזומנים שלה. האם עלי להפנותו לבנק הסמוך ובכך להביא את הקץ על החברות שבינינו? או שמא עלי להציע לו הלוואה ממקורותיי העצמיים ולסכן את מקורותי העצמיים בשם החברות?

דוגמא שלישית: עוד דוגמא המעוררת דילמה - אם אני יזם של סטרט-אפ שהולך לממן את המיזם מתוך השקעה כספית נכבדה שאני אמור לקבל מחבר. מה יקרה ליחסים שבינינו אם המיזם לא ימריא וההשקעה של החבר תאבד?

המאפיינים הייחודיים של הקמת שותפות עסקית המבוססת על חברות קודמת

בד"כ בהקמת שותפות כזו, מדובר על רמה גבוהה של כימיה אישית והיסטוריה משותפת בין אנשים קרובים שזה דבר חיובי ביותר. ברם, כשמדובר בחברים, יש נטייה לעיתים להעצים את היתרונות ולהעלים עין ממגבלות אישיות, כל עוד לא הגיע רגע המבחן ונוצר הקונפליקט. למשל, אדם שהוא "פזרן" באופיו, זה לא מזיק כלל לחברות, ההיפך, אך תכונה כזו יכולה להיות הרסנית כשמדובר בשותף פוטנציאלי לעסק משותף.

שיקולים מקצועיים ליצירת השותפות העסקית בין החברים

צריך לבדוק מראש את השאלה האם השיתוף עם הפרטנר הספציפי הזה שהוא במקרה גם חבר, מתאים לעסק העתידי. השאלה שצריכה להישאל היא: האם הייתי בוחר בו כשותף האידיאלי לעסק הספציפי, גם אם לא היה מדובר בחברי משכבר הימים. אם התשובה הינה שלילית, עדיף שנישאר חברים ולא שותפים.

כמו כן, יש לשקול מבחינה מקצועית לאיזה תפקיד בעסק מתאים כל אחד מהחברים השותפים המיועדים. כפי שנראה להלן, במיזם משותף המורכב מחברים, יש חשיבות רבה לחלוקת סמכויות ותפקידים מראש. צריך מראש לקבוע מי יעשה מה, לפי כישוריו ולאו דווקא לפי מה שהוא רוצה. ברור שאין למנות לתפקיד סמנכ"ל כספים, את החבר שאין לו כל מושג בתחום או למנות לתפקיד מנהל המכירות דווקא את החבר הביישן ...

עריכת הסכם שותפים בין חברים הינה בגדר חובה

כלל הברזל בין חברים המעוניינים להפוך לשותפים עסקיים הינו כי יש להקפיד על עריכת הסכם שותפות או הסכם מייסדים, איכותי , בין הצדדים, דווקא בגלל היותם חברים. לעיתים, כבר במהלך המו"מ לעריכת ההסכם יתגלעו הבקיעים והצדדים יחליטו שעדיף להישאר חברים, או שיקרה ההיפך מכך. הצדדים ינהלו מו"מ יסודי ומעמיק, ויסדירו בהבנה ובהסכמה את יחסיהם העסקיים העתידיים, מתוך הבנה כי רק כך יצליחו, לא רק כחברים אלא גם כשותפים עסקיים.

הערה: השימוש במאמר בלשון זכר, נעשה למטרת נוחות בלבד והכוונה הינה לשני המינים.

דגשים לעריכת הסכם שותפות עסקית - לחץ כאן
למידע נוסף ויצירת קשר - לחץ כאן



הסכם שותפות עסקית (הסכם מייסדים) - התחלה של שותפות עסקית ברגל ימין
מאת: עו"ד משה כאהן

צפה כעת - "מהי חשיבותו של הסכם המייסדים?":



•   מתכוון לפתוח מיזם חדש?
•   צריך הסכם שותפים יעיל להסדרת השותפות?
•   מחפש עורך דין המתמחה בעריכת הסכמי שותפות?

משרד עו"ד משה כאהן מתמחה בניסוח הסכם שותפים בחברה והסכמי מייסדים. הסכמים המנוסחים היטב ומביאים בחשבון את כלל האירועים הצפויים לחברה הינם הבסיס להצלחה עסקית ולהתמודדות עם משברים עתידיים. הסכם טוב יספק לך הגנה מפני הפרות עתידיות, יגן על זכויותיך ואף יספק מנגוני היפרדות קלים ליישום.
זוהי הדרך להתחיל את השותפות ברגל ימין!


רוב השותפויות מתחילות בצורה אופטימית

כידוע, יחסים בין שותפים עתידיים לעסק או מיזם חדש, מתחילים בהתרגשות, בהרמוניה ובאופטימיות גדולה. דווקא משום כך, חשוב לזכור כי גם כאשר האווירה טובה וחיובית, יש לקחת בחשבון את כל מרכיביה של מערכת היחסים החדשה אשר נוצרה בין השותפים. כמו כן, רצוי להיערך לקראת אפשרות, גם אם זו נראית רחוקה מהעין, של היפרדות או חס וחלילה אפילו סכסוך עסקי בין השותפים. למראה הפלא, וכן לאחר ניסיון של מעל שני עשורים בתחום, אני יכול  בהחלט לקבוע כי חתימה מראש על הסכם שותפים בחברה (אשר נוסח היטב) בהחלט יכול להקל על השותפים בעתיד.

הסכם שותפות בעסק - הסכם שחוסך הרבה כספים בעתיד

אנשי עסקים ויזמים מנסים לעיתים לחסוך בהוצאות משפטיות מזעריות בעת עריכת הסכם שותפות בעסק או הסכם מייסדים, וסופם שהם משלמים הוצאות משפטיות כבדות בעת הגעתם לסכסוך. עצתי היא, לא לחסוך כאן ולא "להוריד" הסכם מהאינטרנט. חיסכון בהוצאה על הסכם שותפים בעסק זה כמו שחתן יצעד בחתונה עם החליפה של הדוד או שהכלה תצעד לחופה עם שמלת הכלה של הדודה.

שותפות עסקית עם חברים - מומלץ?
פירוק שותפות עסקית - כך עושים זאת נכון

להלן רשימת הנושאים המהותיים, אשר חשוב שימצאו את ביטויים במסגרת הסכם שותפות בעסק או בהסכם המייסדים:

1 -
זכויות וחובות - חשוב לדון בחלוקת הזכויות בין השותפים, בתרומה של כל שותף לעסק או למיזם המשותף, בכסף, בעבודה או בכל משאב אחר. מה כל שותף מביא? כסף כהשקעה או כהלוואה או כבטוחה, ציודקשרים, לקוחות. מה כל שותף מקבל? אחוזי בעלות והצבעה, החזר השקעה, רווחים.

2 -
ניהול ותחומי אחריות - בכל הסכם שותפות עסקית יש להסכים על אופן התנהלות העסק, קבלת החלטות וסמכויותיהם של כל אחד מהצדדים להסכם. כל שותף חייב לדעת מה מקומו בחברה ומה סמכויותיו, כך נדאג ש:

•    לא יהיו סכסוכים על סמכויות
•    העסק יעבוד טוב יותר, גם העובדים וגם הלקוחות ידעו למי לפנות בתחום הספציפי.

הניסיון מראה ששותפות עסקית מצליחה דווקא כאשר לא מתנגשים השותפים בהתנהלותם האחד בשני וכל אחד יודע תמיד מה מקומו ומה תפקידו. למשל: כאשר שותף אחד הוא המנכ"ל, היות וצריך מישהו לעמוד בראש הפירמידה והשני מנהל פיתוח והדברים קבועים ומוסכמים מראש בהסכם, זה בהחלט יכול לעבוד לאורך תקופה בתנאי שברור לצדדים שהמנכ"ל, למרות שהוא מנכ"ל, לא יכול לקבל החלטות מהותיות (שיוגדרו ככאלו) ללא הסכמת השותף השני.


סמכויותיו הפרטניות של שותף בעסק או במיזם משותף הינו עניין נוסף, אשר מטבע הדברים, עלול לגרום למחלוקות עם יתר השותפים. על כן, מומלץ להגדיר בהסכם סמכויות ייחודיותלכל שותף, אשר רק בנוגע אליהן יתר השותפים לא יוכלו להתערב, זאת במטרה למנוע סכסוכים אשר עלולים להיווצר עקב התערבות שותף אחד בסמכותו של שותף אחר.

3 - אופן קבלת החלטות - גם אופן קבלת החלטות בעסק או במיזם עלול להיות מושא לסכסוך בין השותפים. הסכם שותפים בעסק, ראוי שיגדיר מהן אותן החלטות אשר נדרשות להתקבל ברוב קולות, להבדיל מאותן החלטות (קריטיות) אשר נדרשות להתקבל בהסכמתם המלאה של כל השותפים.


יש גם להסכים על  מנגנון קבלת החלטות במקרה של אי הסכמה. הנה תופעה שמאד נפוצה אצל יזמים בישראל. מקימים חברה שבה הזכויות, לרבות זכויות ההצבעה, מחולקות שווה בשווה ואז במקרה של מחלוקת, קשה מאד להעביר החלטות, כי אין הכרעה. ניתן לפתור בעיה זו מראש בהסכם או בתקנון ע"י מינוי אדם מוסכם להכריע במקרים כאלו. אדם זה אמור להיות בלתי תלוי ומונע אך ורק משיקולים של טובת החברה. 

4 - תגמול השותפים - במסגרת הסכם שותפות עסקית יש להסכים על  אופן חלוקת התגמול לכל אחד מהצדדים להסכם. מדיניות תגמול השותפים בעסק או במיזם המשותף. זה נושא מהותי אשר ראוי להיכלל בהסכם בין השותפים, וזאת לא רק ביחס לאופן בו מתקבל התגמול (קרי, בדמות חשבונית, שכר, דיבידנד או החזר הלוואת בעלים) אלא גם ביחס למצבים בהם נרצה לשלול משותף את עצם הזכות לקבל תגמול.

סכסוכי שותפים רבים נוצרים על רקע זה שאחד מהם מפסיק לתרום את חלקו לעסק או למיזם המשותף, בין אם מדובר בעבודה או בתרומה כספית, ושותף זה עדיין דורש להמשיך ולקבל את חלקו ברווחים. מנגד, יש לזכור כי קיימת גם אפשרות ששותף לא יוכל עוד לתרום את חלקו לעסק או למיזם מחמת אירוע שאינו בשליטתו כגון: מחלה או מוות ח"ו. בעת עריכת הסכם שותפות בעסק, יש להביא בחשבון אפשרויות ומצבים אלה ולספק פתרון יעיל בגינם.

5 - מנגנון היפרדות - חשוב מאד לקבוע מראש בהסכם מייסדים מנגנון של היפרדות, שלפיו היה ויורעו היחסים בין השותפים, ולא ניתן יהיה לעבוד ביחד, ניתן יהיה להיפרד בקלות. כאשר מדובר בשותפים שהסתכסכו, היחסים תחת אותה קורת גג, כמעט תמיד, הופכים  לבלתי אפשריים.  ניתן להסכים מראש בהסכם המייסדים שבמקרה כזה ניתן יהיה להיפרד ע"י כך ששותף ימכור את חלקו לאחר, או העסק כולו יימכר. הסכם שותפים בחברה יכול לכלול מראש מנגנון מסודר לביצוע היפרדות כזו וכך למנוע את  שיתוק החברה ופניה לערכאות משפטיות.

6 - יישוב סכסוכים - בעת עריכת הסכם שותפות, ראוי לקבוע מראש גם את הדרכים ליישוב המחלוקות והסכסוכים, האם בבוררות או בבית משפט. ויודגש, קיימת חשיבות רבה לעניין זה. זאת מכיוון שסכסוך המתנהל בבוררות נעשה בדרך כלל הרחק מהעין הציבורית, כך שנושא הסכסוך אינו נחשף ללקוחות ולעובדי העסק או המיזם המשותף ונמנעת גלישת הסכסוך לערכאות שיפוטיות.

רשימה זו אינה כמובן רשימה ממצה.

למרבה הצער, חוסר נעימות ודחיית ההתמודדות עם שאלות אלה, ואי הכללתן בהסכם המייסדים או הסכם שותפים בעסק, עלול לגרום לפער בציפיות הלגיטימיות של מי מהשותפים להסכם, וכן להחמרת הסכסוך ככל וזה יתגלה. ככל שההסכם בין השותפים לא יתן מענה ראוי לשאלות האמורות, ניתן בהחלט לצפות כי הסכסוך, אם וכאשר יפרוץ, לבטח יגיע למפתנו של בית המשפט המוסמך
.

פירוק שותפות עסקית - איך עושים את זה?
למידע נוסף ויצירת קשר - לחץ כאן