ייצוג מעסיקים - זכויות עובדת במהלך חופשת לידה

צפה עכשיו בהרצאה: "דיני עבודה - הגברת הנטל על מעסיקים"

מהו היקף חופשת הלידה לה זכאית עובדת?

 

הוראות החוק[1] קובעות כי עובדת שעבדה במקום העבודה כ-12 חודשים לפחות לפני מועד יציאתה לחופשת הלידה, זכאית לחופשת לידה בת 26 שבועות. העובדת זכאית לתשלום דמי לידה  מהמוסד לביטוח לאומי, בעבור 14 השבועות הראשונים של תקופה זו בלבד. בנסיבות מסוימות, כפי שיוסבר להלן, ניתן להאריך תקופה זו.  לעומת זאת, עובדת אשר עבדה פחות מ-12 חודשים, זכאית לחופשת לידה בת 14 שבועות בלבד.

 

האם מועד היציאה לחופשת לידה הוא מועד קבוע? ומי קובע אותו?

 

לפי החוק, עובדת תצא לחופשת לידה קודם למועד הלידה המשוער. החוק מקנה לעובדת שיקול דעת בנושא זה, וביכולתה לנצל עד 7 שבועות מתוך חופשת הלידה, עוד קודם למועד הלידה המשוער.

 

האם ניתן לקצר את תקופת חופשת הלידה?

  

העובדת זכאית לקצר, מבחירתה, את חופשת הלידה לתקופה בת 14 שבועות לכל הפחות. יודגש, כי חל איסור מוחלט להעסיק עובדת במהלך 14 השבועות הראשונים לחופשת לידתה, גם בהסכמתה. בנוסף, עובדת שהודיעה על רצונה לקצר את חופשת הלידה, לא יוכל המעסיק לדחות את חזרתה לעבודה ביותר משלושה שבועות.

  

באילו נסיבות תוארך חופשת הלידה?

 

במצבים בהם העובדת הייתה מאושפזת במהלך חופשת הלידה, תוארך חופשת הלידה, בעד 4 שבועות נוספים. במקרה בו הילוד אושפז במהלך חופשת הלידה, תוארך חופשת הלידה בעד 20 שבועות לכל היותר. במקרה בו העובדת ילדה יותר מילד אחד, חופשת הלידה תוארך בשלושה שבועות נוספים עבור כל ילד נוסף. יודגש כי משך כל הארכות האמורות, בכל מקרה, לא יעלה במצטבר, על 20 שבועות לכל היותר.  

 

בנוסף, עובדת רשאית להעדר מהעבודה, בתנאי חופשה ללא תשלום (להלן: "חל"ת") כרבע ממספר החודשים שבהם עבדה אצל אותו מעביד, אך לא יותר מ-12- חודשים מועד  הלידה. ממספר חודשים אלו יופחתו 14 השבועות עבור חופשת הלידה, והארכות לה, במידה ומומשו.

  

באילו תשלומים יחויב המעסיק עבור עובדת במהלך חופשת הלידה?

 

הוראות החוק קובעות כי דמי הלידה ישולמו לעובדת על ידי המוסד לביטוח לאומי, בערכי השכר אותו קיבלה העובדת בטרם ילדה. המעסיק יישא ויפריש עבור העובדת את התשלומים עבור הזכויות הפנסיוניות והפרשות מעסיק נוספות אם הופרשו בעבר, כגון הפרשות לקופת גמל, קרן השתלמות וכדומה, וכל זאת לפי שכר העבודה, כאילו הוסיפה העובדת לעבוד אצלו כרגיל בתקופת חופשת הלידה.

  

האם ניתן לפטר עובדת בעת בו יצאה לחופשת לידה?

 

בפירוש לא. הדין אוסר איסור מוחלט על פיטורי עובדת שיצאה לחופשת לידה, אלא רק לאחר שחלפו 60 ימים מעת שתמה היעדרות העובדת והיא חזרה לעבודה. יודגש כי לא תתאפשר חפיפה בין מועד תקופת ההודעה המוקדמת, לבין משך תקופת איסור הפיטורין הנמשכת, כאמור, 60 יום. בנסיבות חריגות, ניתן לקבל את אישור הממונה על עבודת נשים במשרד הכלכלה לפיטורין כאמור, אולם הממונה לא יאשר את פיטורי העובדת, אלא אם שוכנע כי הפיטורין אינם בקשר ללידה, לחופשת הלידה או להיעדרות העובדת, או כי עסקו של המעביד חדל לפעול או שהוכרז כפושט רגל, ואם מדובר בתאגיד- בהינתן צו פירוק. 

 

האם ניתן לפטר עובדת במהלך הריונה?

 

בפירוש לא. בדומה להוראות החלות לגבי חופשת הלידה, כאמור, הדין מטיל איסור מוחלט על פיטורי עובדת הרה, או על פגיעה בהיקף משרתה בשל הריונה, ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעביד במשך 6 חודשים לפחות. עם זאת, בנסיבות מסוימות, ניתן לקבל את היתר הממונה על עבודת נשים במשרד הכלכלה, לפיטורי עובדת הרה. היתר כאמור, יינתן רק אם שוכנע הממונה, כי אין כל קשר בין הפיטורין, לבין היות העובדת הרה. הנסיבות בהן יותרו פיטורין על ידי הממונה על עבודת נשים במשרד הכלכלה הן למשל, כאשר הפיטורין נעשו על ידי מעביד שלא ידע ולא אמור היה לדעת על עצם הריון המפוטרת בעת פיטוריה; או כאשר התקיימו נסיבות המצדיקות פיטורין במהלך ההריון, כגון תפקוד לקוי של העובדת, או משבר אמון עם המעסיק וכדומה; בעת פשיטת רגל של המעביד; או בעת שעסקו של המעביד חדל מלפעול. 

 

באילו מקרים נוספים תחול הגבלה על פיטורי עובדת?

 

מעבר להגבלות שצוינו לעיל לגבי פיטורי עובדת הרה, או במהלך חופשת הלידה, קיימות הגבלות נוספות. למשל, חל איסור פיטורי עובדת במהלך או עקב תקופת היעדרות בשל הפלה. עובדת אשר עברה הפלה, רשאית להעדר מעבודתה עד כשבוע לאחר ההפלה, ואם אישר רופא כי מצבה הבריאותי מחמת ההפלה מחייבת את היעדרותה למשך זמן רב יותר- הזמן שקבע הרופא. עם זאת, תקופה ההיעדרות תימשך לכל היותר עד 6 שבועות.  דין היעדרות עובדת כאמור כדין היעדרות מפאת מחלה. הגבלה נוספת על פיטורי עובדת היא איסורי פיטורי עובדת העוברת טיפולי פוריות: חל איסור לפטר עובדת העוברת טיפולי פוריות, ובלבד שטרם חלפו שנתיים ממועד תחילת הטיפול. איסור זה חל גם לגבי עובדים העוברים טיפול פוריות. איסור זה חל לגבי היעדרות במשך הטיפול, ובתקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות בשל הטיפול. יצוין כי הוראות אלו יחולו לגבי עובדות לקראת שתי לידות לכל היותר בתקופת העסקתם אצל אותו מעביד. דין היעדרות עובדת או עובד בתקופה זו, הינו כדין היעדרות מפאת מחלה.

 

האם ניתן לפדות את זכות האישה להגנה מפני פיטורין בכסף?

 

נקבע בהלכה כי מעסיק אינו רשאי לפטר עובדת ולשלם לה עבור הזכויות להם היא זכאית, בתקופה המוגנת מפיטורין לאחר חזרתה לעבודה. בפסיקה ניתן למצוא מקרים בהם מעסיקים פיטרו עובדות בסמוך לחזרתן לעבודה תוך פיצוין בסכום זה או אחר, אשר חויבו בנוסף, בסכום פיצוי משמעותי[2].

 

כמו כן, חל איסור על העברת עובדת, לאחר שובה מחופשת הלידה, לתפקיד השונה במהותו מהתפקיד בו הועסקה בטרם יצאה לחופשת הלידה. בנסיבות אלו, קבע בית הדין לעבודה, כי יש לראות את העובדת כאילו פוטרה בניגוד לחוק עבודת נשים, תוך חיוב המעסיק בפיצוי בגין פיטורים שלא כדין[3].  

  

באילו נסיבות תוקנה לעובדת המתפטרת, זכות לפיצויי פיטורין?

 

מעבר לנסיבות הקבועות לפיהן כל עובד מתפטר זכאי לפיצויי פיטורין, החוק קובע כי מקום שעובדת התפטרה לאחר צאתה לחופשת לידה על מנת לטפל בילדה, יראו את התפטרותה בדין פיטורין, כלומר, כאילו פוטרה. על מנת שעובדת תהה זכאית לפיצויי הפיטורין עליה לעבוד אצל אותו המעסיק במשך שנה לפחות, וכן שהתפטרותה תהה עד 9 חודשים בסמוך ללידה.

  

האם עובדת השבה מחופשת לידה, זכאית לתנאים או הקלות מסוימות במהלך עבודתה?

 

עובדת במשרה מלאה, השבה מחופשת הלידה, זכאית ל"שעת הנקה" מדי יום. העובדת תהה רשאית להעדר מהעבודה למשך שעה אחת ביום, בתשלום, למשך 4 החודשים שלאחר חופשת הלידה. יודגש, כי העובדת אינה חייב לנצל שעה זו לצורך הנקה בהכרח.

  

האם קיימת מגבלה לגבי משך יום העבודה של עובדת הרה או בחופשת לידה?

 

עובדת הרה, החל מהחודש החמישי להריונה, חייבת להודיע על הריונה למעסיק. בין אם המעסיק גילה את עובדת הריונה של העובדת במועד זה ובין אם לפני כן, מעת שידע על הריונה של העובדת, חל עליו איסור להעסיקה בשעות נוספות וביום המנוחה השבועי. כמו כן, במידה והעובדת הודיעה למעבידה בכתב, כי אין היא מסכימה לעבוד עבודת לילה, חל איסור על המעסיק להעסיקה בלילה. על-אף האמור, מעסיק רשאי להעסיק עובדת בהריון בשעות נוספות ובמועדי המנוחה השבועית רק אם העובדת הסכימה לכך בכתב, ומסרה למעסיק אישור רפואי של גניקולוג המומחה ביילוד, לפיו אין מניעה להעביד את העובדת בשעות נוספות ובמועדי המנוחה השבועית.

 

בנוסף, חל איסור להעביד עובדת אשר חזרה לעבודתה לאחר חופשת הלידה, במשך ארבעה חודשים מתום חופשת הלידה בעבודת לילה, או במנוחה השבועית, אלא אם העובדת הסכימה לכך בכתב. יודגש כי איסור זה לא יחול על עובדות שחוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל עליהן, כגון עובדות במשרה ניהולית, משרת אמון, או עובדות במשרה שלא ניתן לפקח על שעות עבודתה.

   



[1] חוק עבודת נשים התשי"ד-1954.

[2] למשל, ס"ע 14119-06-09 שפיץ נ' קרמיקה סנטר (2011)

[3] עב 5398/06 סרוסי נ' ביה"ח לניאדו (2009).